הפרדוקס שנקרא "חרדת בריאות"

היא תמיד הייתה שם, בקורונה התפשטה כמו הוירוס ועדיין כמעט ולא מדוברת בחברה. היא ניזונה מחוסר ההבנה כלפיה, ובמזון הזה משתמשת כדי לחפש באובססיביות תסמינים בגוגל

חרדת בריאות, המכונה גם היפוכונדריה, היא מצב נפשי שבו אדם חושש בצורה מוגזמת ומוחשית למצב בריאותו, למרות שאין בסיס רפואי לחששות אלה. אנשים הסובלים מחרדת בריאות נוטים להאמין שהם חולים במחלה חמורה, גם כאשר הבדיקות הרפואיות מראות אחרת. פציעות או תסמינים שונים של כאב עלולים להוות טריגר ולהפעיל אותה. זו יכולה להיות תופעה המלווה את האדם לאורך זמן ומשפיעה באופן שלילי על חייו והתפקוד היומיומי שלו.

היא רק רוצה שיבינו אותה

הבנת חרדת בריאות היא קריטית ומאפשרת לנו להשתחרר מעט מן הכבלים שבהם היא קושרת אותנו. עם תרגול נכון, תוכלו להשתחרר מהם לגמרי, אבל כבר עכשיו אם תסכימו להבין ולראות את הכוונה שלה עבורכם, תרגישו הקלה עצומה.

חרדת בריאות היא חרדה שיש לה בסיס, או לפחות היה לה בזמן מסוים. משהו הוביל אליה, איזשהי חוויה רעה עם מצב רפואי, או אפילו סיטואציה מול הרופאים עצמם כאשר הייתם צריכים אותם. הרבה פעמים כאב כרוני מוביל להתפתחות של חרדת בריאות, או אולי תאונה קשה שביום אחד הקריסה הכל. יכול להיות שזה בכלל לא התחיל אצלנו, ולמדנו מההורים שלנו להיות חרדים לבריאות שלנו באופן תמידי. אם זה מצלצל לכם מוכר, תחשבו איך ההורים שלכם היו מגיבים לתסמינים של כאב או פציעה.

לחרדת בריאות יש את הכוח להשתלט על המחשבות והרגשות שלנו, ויש לכך סיבה. היא נובעת ממערכת ההישרדות של המוח, המכונה גם מערכת הלחץ או "המוח הזוחל". חלק זה של המוח, הכולל את האמיגדלה וההיפותלמוס, מופעל במצבי סכנה או איום, ומשחרר הורמונים שמפעילים את תגובת הלחץ. כאשר מערכת זו פעילה, היא מגבילה את התפקוד של החלקים המתקדמים יותר של המוח, כמו הקורטקס הפרה-פרונטלי, האחראי על חשיבה רציונלית וקבלת החלטות. לכן, כאשר אתם חווים חרדת בריאות, המוח שלכם מתמקד באופן כפייתי בחיפוש פתרונות ובאיתור סכנות, ולא מאפשר חשיבה רציונלית וביקורתית. במצב הזה היכולת שלכם להעריך את הסיטואציה בצורה אובייקטיבית נפגעת. 

בין 'זה כלום' ל'אני גוסס': איך היא משפיעה עלינו?

חרדת בריאות יכולה להוביל למגוון תופעות והתנהגויות פוגעניות, ביניהן:

• הגעה מרובה לרופאים ובדיקות רפואיות מיותרות.
• בדיקת תסמינים באינטרנט באופן אובססיבי.
• הימנעות מפעילויות חברתיות ופיזיות מתוך חשש להחמרת התסמינים.
• שימוש יתר בתרופות ותחליפים רפואיים.
• תחושת חוסר אונים וחוסר שליטה על החיים.

אורי, גבר בן 40, חש בתסמינים כמו כאבים בחזה וקשיי נשימה. למרות שהבדיקות הרפואיות שלו יצאו תקינות, הוא לא הצליח להשתחרר מהפחד שהוא סובל ממחלת לב קשה. הוא ביקר מרפאות ובתי חולים פעמים רבות, אך גם לאחר שהתברר שוב ושוב כי הוא בריא, החרדה שלו לא נרגעה. התופעה השפיעה על חייו המקצועיים והאישיים, והוא מצא את עצמו מרותק לביתו לעיתים קרובות מחשש להחמרה במצבו הבריאותי.

נעמי, אישה בת 27, חשה חרדה מתמשכת לגבי תסמינים קלים. כאשר העיניים שלה היו מעט יבשות, היא קבעה תור לרופאת עיניים כדי לוודא שאינה לוקה במחלה שתגרום לה להתעוור. לאחר שנפצעה באימון, הפסיקה להתאמן וביקרה כמה רופאים שיתנו לה וודאות שהפציעה אינה משמעותית ותוכל לחזור לשגרת אימון מלאה. אך גם לאחר כל הבדיקות והאישורים, היא חששה לחזור להתאמן. היא מבלה שעות ברשת בחיפוש אחר מידע על מחלות אפשרות, מה שרק מגביר את פחדיה.

בשני המקרים, החוויות של אורי ונעמי ממחישות כיצד חרדת בריאות יכולה להשתלט על המחשבות והפעולות שלנו, ולהוביל אותנו ללולאה מתמשכת של דאגה. היא מונעת מאיתנו לתפקד ביום יום שלנו, לפעמים מפריעה לנו להתרכז בעבודה או לא מאפשרת לנו לקבוע פעילויות פנאי, אימוני כושר ותחביבים כאלה ואחרים. היא אף יכולה לגרום לנו להתבודד ולהמעיט בקשרים חברתיים. בנוסף, התסמינים הפיזיים של חרדה, כגון דופק מוגבר ומתח עלולים להיות מתישים. עם הזמן, המעגל הבלתי פוסק של הדאגה הבריאותית עלול להשפיע קשות על איכות החיים.

לא מוזמנת למסיבות

בעוד שחרדה חברתית וחרדת נטישה הן מלכות הכיתה, חרדת בריאות היא זו הלא פופולרית, מתביישים בה ומתעלמים ממנה כשהאמת היא שאף אחד לא מבין אותה. מי שמתמודד איתה בוחר להסתיר כדי להימנע מתגובות חסרות רגישות כאלו:

"זה הכול בראש שלך": תגובה כזו מזלזלת בחששות האמיתיים של האדם ומעמידה אותם כבלתי מוצדקים.

"אתה תמיד דואג לשטויות": תגובה כזו מבטלת את רגשות האדם ומציירת אותו כפחדן.

"אם תמשיך לדאוג, באמת תחלה": תגובה כזו עלולה להוסיף לחרדה בכך שהיא מציינת שהדאגות עצמן יכולות לגרום למחלה.

"אני בטוח שזה כלום": למרות שתגובה זו נועדה להרגיע, היא יכולה להיראות כאילו מתעלמים מהתחושות והדאגות של האדם.

"תפסיק לקרוא באינטרנט": למרות שזו עשויה להיות עצה טובה, האמירה הזאת יכולה להתקבל כחוסר הבנה למצב החרדתי של האדם.

"אתה עושה סיפור גדול מכל דבר": תגובה כזו ממזערת את החוויה של האדם ומטילה ספק בכנות הדאגות שלו.

תגובות אלו עלולות לגרום לאדם להרגיש לא מובן, לא נתמך ואפילו לבד יותר במאבק שלו עם החרדה, לכן הוא ימנע מלכתחילה מלדבר על הנושא. התגובות יחד עם ההשלכה של חוסר הדיאלוג בנושא מובילים לתחושות של בושה ואשמה מתוך אמונה שפחדיו אינם רציונליים או שהם יישפטו. התייחסות פתוחה לחרדת בריאות יכולה לעודד הבנה, קבלה ופנייה לעזרה מהאנשים הנכונים, או הצטרפות לקהילה תומכת.

אנו רוצים שאחרים יהיו קשובים ותומכים כאשר אנחנו משתפים את דאגותינו הבריאותיות, שיגיבו באמפתיה. אבל כאשר אנו בעצמנו לא מגיבים לחרדה באמפתיה והבנה, איך אנחנו יכולים לצפות מאחרים להגיב כך?

משמעותה של קבלה רדיקלית

השינוי מתחיל אצלנו, בקבלה העצמית ובפיתוח של תגובה אמפתית ומבינה כלפי החרדה. כשאנחנו לומדים לקבל אותה כחוויה אנושית ונורמטיבית, אנחנו מאפשרים לעצמנו להיות יותר סבלניים ומכילים. 

כאשר נפסיק להשקיע אנרגיה במאבק מול החרדה, ונשקיע אותה בקבלה – נתפנה סוף סוף למצוא את העוגנים שיעזרו לנו להתמודד איתה. אלו יכולים להיות אנשים שאנחנו סומכים עליהם, פעילויות שמרגיעות אותנו, תרגולים כמו מדיטציה, CBT וכדומה. נשקיע את האנרגיה בלהקשיב ולתמוך. נוכל להתמקד במציאת רוגע בתוך הכאוס, וכך הגוף שלנו ילמד שיש כאן מי ששומר עליו, מה שיאפשר לו להירגע במקום להיות במצב תמידי של מלחמה והישרדות. אנחנו נהווה מרחב בטוח יותר בתוך עצמנו שבו החרדה לא נתפסת כאויב אלא כחלק מאתגר שאפשרי לחלוטין להתמודד איתו, וזה מה שיוביל להקלה משמעותית ואף לריפוי. 

בנוסף, קבלה עצמית כוללת הצבת גבולות מול האחר. כשאנחנו יודעים מה הגבולות שלנו, אנחנו יכולים להגן על עצמנו מתגובות לא רגישות או מזלזלות של אחרים. זה יכול להיות בכך שנבחר לא לשתף את החרדות שלנו עם אנשים שאינם מבינים את החוויה, או שנבחר לשתף אך נקפיד להבהיר איך אנחנו מצפים שיגיבו אלינו. זהו חלק חשוב מתהליך הריפוי שאי אפשר להתעלם ממנו.

היי, תקראו לי ד"ר גוגל

מי שמתמודד עם חרדת בריאות יודע היטב שהחרדה הזו כבר סיימה לפחות תואר ראשון ברפואה קונבנציונלית, תואר שני ברפואה אלטרנטיבית, ועוד התמחות בכל תחום אפשרי: רפואת משפחה, פנימית, נוירולוגיה, אורטופדיה, קרדיולוגיה, אונקולוגיה, אף אוזן גרון, פה ולסת.. ועוד כמה. זה דיי מרשים, לא? יום אחד מופיעה אצלכם איזשהי תחושה מוזרה בגוף, ותוך שניות בודדות החרדה הספיקה ללמוד תואר שלם בתחום ואפילו הספיקה לקחת את הבדיקות, להריץ במעבדה וכבר יש לה אבחנה מוכנה עבורכם. אנחנו מוצאים את עצמנו מבלים שעות באתרי אינטרנט רפואיים, קוראים על כל מחלה אפשרית הכוללת את התסמינים ומבצעים חיפושים אינסופיים בגוגל. התוצאה היא שאנו עלולים למצוא את עצמנו מתמחים בלא פחות מאלפי מחלות נדירות ותסמינים, ובסופו של דבר, שוכחים שהמציאות הרבה פחות דרמטית ממה שהחרדה בוחרת להאמין. מה שמוביל אותנו לנושא מאוד חשוב:

מה אם ניסינו לפנות לרופאים, והרופא הכי אמין בשבילנו הוא עדיין ד"ר גוגל?

"הרופאים טועים!" פחד וחוסר אמונה ברפואה

ניסינו לפנות לרופאים, באמת ניסינו. קבענו תורים, נסענו רחוק, הגענו לרופאים מומחים בכל מיני תחומים, דרך הקופה או פרטי. אז איך קרה שהרופא הכי אמין בשבילנו הוא עדיין ד"ר גוגל?

המציאות היא שכאשר פונים לרופאים, לא תמיד מקבלים את המענה שמצפים לו. פעמים רבות רופאים מתייחסים למטופלים כאל פציינטים בלבד, ולא כאל בני אדם עם סיפור חיים מלא ותחושות מורכבות. הם מתמקדים בעיקר בתסמינים ותוצאות בדיקות, אך לפעמים מתעלמים מהמצב הנפשי של האדם שמגיע למרפאה שלהם ולכן מגיבים בחוסר רגישות. מבחינה מקצועית, זה לא נדיר שרופא מתעקש לשייך ממצא לא תקין בבדיקות לתסמינים המתוארים, וממהר להציע כל מיני אבחנות שהוא לא בטוח בהן עדיין. כמובן שזה גורם להשלכות רציניות על חייו של מתמודד עם חרדת בריאות. הגישה הזו יכולה להשאיר אותנו עם תחושת חוסר הבנה ורגישות מצד הצוות הרפואי. הרופאים לא תמיד מבינים את עוצמת הפחד והחרדה שהמטופלים חשים, והאבחנות המוצעות עשויות להחמיר את המצב הנפשי. לעיתים, הרצון לתת תשובה או לאבחן משהו במהירות מוביל למסקנות שטחיות שאינן באמת עוזרות למטופל ומקשות עליו יותר. כך, במקום למצוא תמיכה והכוונה, רבים מוצאים את עצמם מרגישים כאילו הם נתקלים במערכת שאינה רואה אותם מעבר לסטטיסטיקות ונתונים. התוצאה היא שהחרדה מעדיפה להשתלט על העניינים ולהציע מ"מומחיותה", להחשיב את עצמה כרופאה אמינה יותר ולחפש תסמינים בגוגל שמציעים מידע נרחב.

אין ספק כי לרפואה קונבנציונלית יש דרך ארוכה לעשות בהעלאת מודעות לנושאים נפשיים הקשורים לגוף-נפש וללמוד כיצד לפעול ברגישות כלפי הפציינטים.

• חשוב לציין שכל מקרה לגופו ויש תמיד להפעיל שיקול דעת להצעות הרופא, גם בקבלת אבחנה וגם בקבלת תרופה/הגבלות/פתרון כזה או אחר, זה על אחריותכם בלבד.

אז איך אני יכול לתמוך בחרדת בריאות?

עכשיו שאתם מבינים את החרדה ובתקווה גם מקבלים את נוכחותה בחיים שלכם, אני רוצה להציע כלי עזר שיכולים לעזור לכם בהתמודדות עם חרדת בריאות.

חוזה אישי עם ד"ר גוגל

החוזה מהווה הסכם עם עצמכם להימנע מהתנהגויות שמחמירות את החרדה ולהתמקד בטכניקות שיכולות להועיל. ניתן להתחיל אותו ברשימת הפחדים הבריאותיים, ולבסוף להסכים עם עצמכם שלא תמשיכו להאכיל את הפחדים הללו בדרכים שונות. אצרף בסוף המאמר דוגמא לחוזה, ניתן להוסיף ולשנות בו דברים כפי שתראו לנכון, ולבסוף תוכלו להדפיס ולחתום עליו.

קופסת ויסות רגשי

זו יכולה להיות כל קופסה שתמצאו בבית, כמו קופסת נעליים או קופסה שתקנו במיוחד. זכרו, בזמן חרדת בריאות החלק הרציונלי של המוח כבוי ואתם נמצאים במצב הישרדותי, עסוקים בלמצוא סיבות ופתרונות לבעיה. לכן קופסה כזו יכולה להיות יעילה במיוחד, מאחר והיא תספק לכם את מה שאתם צריכים על מנת לוסת את הרגשות ולהחזיר את תחושת השליטה, מבלי שתצטרכו לחשוב באותו רגע איך לעשות זאת.

הוספתי כאן כמה רעיונות לפריטים שאפשר להוסיף לקופסה, תבחרו מתוכם את האהובים עליכם:

1. שמן אתרי/בושם בריח אהוב – ריחות נעימים, כמו שמנים אתריים או נרות ריחניים, יכולים להשפיע על מערכת העצבים הפאראסימפתטית, שאחראית על הרפיה ושקט פנימי. כאשר מערכת זו מופעלת, היא עוזרת להפחית את רמות הקורטיזול (הורמון הלחץ) וליצור תחושת רוגע.
2. בובה קטנה או פיסת בד נעימה למישוש – מגע עם מרקמים שונים מסייע לתחושת נוכחות ברגע ההווה. התחושה הפיזית מספקת תחושת יציבות ומסייעת ברגיעה ממחשבות הנובעות מלחץ, מה שתורם לתחושת השתרשות (Grounding).
3. שקיקי תה – הכנת תה להרפיה כמו תה קמומיל, מנטה או לואיזה.
4. כדור עיסוי קטן – כדור עיסוי לשחרור מתחים בשרירים.
5. רשימת השמעה – מוזיקה מרגיעה או צלילים של טבע שניתן לשמוע בעת הצורך.
6. תזכורות מרגיעות – תזכורות מעודדות שנכתבו על ידכם ו/או על ידי אנשים קרובים, עם מסרים של אהבה ותמיכה.
7. כרטיסי השראה ומסרים – כרטיסים עם טיפים לפעילויות שעוזרות לשפר מצב רוח, כמו האזנה למוזיקה מרגיעה, קריאת עמוד מסוים בספר שאהבתם, יציאה להליכה בטבע, או פשוט לקום ולרקוד ברגע זה!
8. כרטיסי מדיטציה – הוראות פשוטות לתרגולי הרפיה ונשימה.
9. פנקס קטן לכתיבה – כדי לרשום מחשבות ורגשות ולמנוע הצטברותם.
10. דף צביעה וטושים – כאשר אנו צובעים, אנו מתמקדים בפעולה פשוטה ומוחשית. הפעולה הממוקדת מסייעת להעביר את תשומת הלב מהמחשבות המטרידות.
11. דמות/אבן קטנה – כדי להימנע מהזדהות עם החרדה, ניתן לדמיין שאותה דמות או אבן קטנה היא החרדה שאתם חשים, היא מחוץ לגוף שלכם ולכן ניתן לראות אותה מפרספקטיבה רחבה יותר.
12. פאזל קטן או משחק חשיבה – פתרון פאזל או משחק חשיבה דורש ריכוז מלא. כאשר תשומת הלב ממוקדת בפעולה הקוגניטיבית, זה מפחית את תשומת הלב למקורות הלחץ והחרדה.
13. חוזה אישי – ניתן להכניס גם עותק של החוזה שחתמתם עליו. מצורף כאן.

התחילו ליצור את הקופסה שלכם, זו שתהיה שם בשבילכם כשאתם צריכים אותה. אתם יודעים הכי טוב מה עובד בשבילכם ולכן הוסיפו לכלים הללו פריטים נוספים לפי הצורך שלכם. כך תוכלו להרגיש מוכנים יותר להתמודד עם החרדה ולנהל אותה בצורה יעילה ומועילה. אם יש משהו שעוזר לכם במיוחד, תוכלו לשים אותו גם בתיק האישי שאיתו אתם יוצאים לכל מקום.

תודה שקראתם

באהבה רבה,